top of page
  • Writer's pictureTOY BOY ROY One man band

זמן מחוץ למחשבה או מחשבה מחוץ לזמן. bob dylan fragments bootleg series vol 17

בשבוע האחרון לקחתי את הזמן והקשבתי לבוטלג fragments של דילן, אסופת הקלטות שהובילו לאלבום time out of mind שיצא ב 97. האסופה הזאת יצאה כבר לפני יותר משנה ובנוסף להקלטות מהסשנים, טייקים אלטרנטיביים שיש בהם אוצר לחובבי דילן ואנשים שמתענינים בתהליכי יצירה, הפעם קיבלנו הפתעה נוספת - מיקס חדש לכל האלבום. למה בעצם? למה לטרוח לעשות מחדש מיקס לאלבום שזכה בגראמי לאלבום הטוב ביותר לשנת הוצאתו?שאלה מצויינת שאנסה לענות עליה.




קודם כל גילוי נאות, זה האלבום של דילן שאני הכי אוהב. גם בגלל שיש לו זכות ראשונים.רכשתי את ime out of mind ממש כשהוא יצא, בחיפה עדיין היו ימאים שמוכרים דיסקים מזויפים בעשרה שקלים. אז היה לי עותק עם תמונה בהדפסה רעה וללא חוברת. שום דבר שיכל לעזור לי לפענח את הפריט המסתורי הזה שהגיע אלי. ידעתי מי זה בוב דילן, ידעתי שהוא חשוב ורציתי להכנס לעניינים, ומכל האלבומים נפלתי על זה. כמו מכתב בבקבוק בשפה לא מוכרת, היה לי ברור שיש כאן משהו חשוב ודחוף רק לא הצלחתי לפענח את שפת הסתרים. אלבום אפל, סאונד דחוס כמו ביצה בספרים של האחים גרים ובדיוק כמו בספרים שלהם  יש רגעים ממש מפחידים. מיקס מוזר של בלוז שבור, קול חרוך, גיטרות מתערבבות אחת בשניה בשכבות דביקות וקלידים שהזכירו לי סרטים של דרקולה. מישהו אמר פולק?!? הטקסטים מדברים על אהבה שנגמרה, ועל זיקנה. אמנם דילן לא כל כך זקן באלבום, צעיר בן 57 אבל הוא כבר ראה דבר או שניים בחייו. לפי ידעני דילן למינהם לפני הקלטת האלבום היתה לדילן  תקופה בריאותית קשה עם איזה זיהום באזור הלב… יתכן והאיש אוהב מטפורת עד כדי כך ששברון לב יוביל למצב בריאותי חריף? כנראה שכן.


"זה תקליט מפחיד, כי אני מפוחד. אני לא מרגיש מחובר לכלום." אומר דילן וממשיך להסביר "אני לא חושב שזה מעפיל על משהו מהתקופה המוקדמת שלי. אבל אני חושב שזה אולי יהיה מזעזע בבוטות שלו. אין באלבום שום דבר מיותר. אין שורה שנמצאת שם כדי להגיע לשורה אחרת. אין משחק מיותר עם המוח של מישהו. אני חושב שהוא יגיע לאנשים שהוא צריך להגיע אליהם, ואלו שלא, אולי הם יצטרפו ביום אחר."

הרבה מאד מהאווירה של האלבום והסאונד הדחוס זה העבודה של דניאל לנואה, מפיק על אזוטרי, כלומר הוא מפיק על עם טעם אזוטרי שיצר אלבומים אזוטרים עם בריאן אינו ולסרטים אבל התפרסם באלבומים ענקיים של יו טו, ווילי נלסון, ניל יאנג פיטר גבריאל והרשימה מתארכת… זאת הפעם השניה שהוא ודילן משלבים כוחות כאשר הראשונה היתה באלבום ho mercy ודי ברור שלמרות ההצלחה, וזכיית הגראמי על ה time out of mind, שיתוף פעולה נוסף כנראה שלא יקרה. חשוב לציין שמכאן והלאה, זאת הפעם האחרונה שדילן עובד עם מפיק. מכאן והלאה כל האלבומים מופקים על ידי ג'ק פרוסט, הפסדונים שדילן כלומר צימרמן משתמש בו כדי לחתום על אלבומים שהפיק.




מהקשבה לטייקים השונים המרכיבים את fragments ברור שדילן בא עם המון חומר, אבל כמו שהוא תמיד עושה, בהקלטות או בהופעות השירים משתנים. ויש כאן הצצה מדהימה לתהליכים הטקסטואלים והמבניים שמתרחשים בשירים תוך כדי העבודה. חלקים משירים נודדים לשירים אחרים. שירים נולדים מיתוך שירים כמו dreaming of you שהופך להיות בלחן אחר ועם שינויים מסיבים בטקסט ל standing in the doorway המופתי. בשירים אחרים, המנגינה מתעצבת תוך כדי העיבוד וחיפוש התפקידים של הנגנים. האווירה של שיר יכולה להשתנות מן הקצה אל הקצה. אבל אחרי שמקשיבים לגרסאות החיפוש ברור דבר אחד, החזון של הסאונד שלנואה נתן לאלבום הגמור היה לכל הדעות הרפתקני. בחלק מהשירים הקול של דילן עבר עיבוד או ריסוק רציני. להגיד את האמת? שנים רבות חשבתי שזה אחד הדברים שאני אוהב באלבום, ויאמר לזכות לנואה שכנראה הרצון לזה הגיע גם מדילן בזמנו. הוא מספר שלפני ההקלטות בוב שלח לו הרבה רפרנסים, המון אלבומי בלוז ישנים גולמיים שדי ברור הקשר שלהם לאלבום וגם רפרנס מפתיע - האלבום אודליי של בק. כשלוקחים את זה בחשבון אז זה די מתבקש, האלבום של בק מורכב מלופים, מעבודת טלאים של חצי די ג'יי חצי זמר מפיק, מתכנת. והשירה שם… מרוסקת ומשוייפת בנייר חול גס. זה בעצם המתכון לאלבום, בלוזים ישנים של האולינג וולף או ביג ג'ו טרנר מעורבב עם טקסטים סופר מורכבים בכמה שכבות שמערבבות בלוז וזרם תודעה חופשית אה לה דילן פינת גינצברג תכניס לתנור עם הפקה של לנואה עם רמזים לבק - זה שם.




אז למה להוציא את האלבום במיקס חדש? אם חושבים על זה יש מספיק אלבומים של דילן עם סאונד גרוע שבטח יותר דחוף להגיע לעשות להם מיקס כמו saved לדוגמה. אני חושב שהרבה פעמים כשמדברים על דילן מדברים על תקופות, וברור שהאלבום מבמן התחלה של תקופה מעולה אצל דילן, time out of mind' ולאחריו love and thaft ואז modern times כולם מבחינה טקסטואלית ומוזיקלית שייכים לטרילוגיה אחת בדיעבד ולמרות שלכל אחד מהם יש את סימני ההיכר הברורים והייחודיים הם קשורים במובנים אחרים. אבל, זמן מחוץ למחשבה נשמע מאד מאד אחרת. בנוסף כשמקשיבים לכל הטייקים שלא ניכנסו, עם סאונד יחסית טבעי, פחות מעובד ואז מקשיבים לאלבום המקורי ההבדל כל כך גדול לטעמי, טביעת האצבע של לנואה גדולה מידי וגונבת קצת פוקוס. ההקשבה לכל הטייקים ואז לתוצר הסופי כאשר הוא קרוב יותר נותת תחושה של מסע רציף, הקול של דילן צלול יותר. המסר עובר בצורה פשוטה. והבונוס…. ההקלטה במיקס המקורי קיימת, נגישה ופשוט מדהימה. היא שם. ובכל אופן טביעת האצבע של לנואה נוכחת כל כך, העבודה שלו היא כל כך הרבה יותר מטכנאי מיקסים. אני חושב שהנוכחות שלו, בחירת הנגנים, העיבודים, הגרובים שכל כך מזוהים איתו נמצאים בכל טייק, וטוב שכך. 





24 views0 comments

Recent Posts

See All

Comments


bottom of page