top of page
  • Writer's pictureTOY BOY ROY One man band

מסורת חדשה

רועי פדידה יצירה חדשה ומסורת


בתחילת המלחמה כתבתי שיר, בלוז. בעצם הבלוז היחיד שכתבתי בעשור האחרון, זה התחיל מג'מג'ום סביב המדורה עם חברים שעלה לי בזיכרון פתאום שיר של אחד מגדולי הבלוז לטעמי, jb lenoir יש לו שיר שנקרא אלבמה בלוז אחד משירי המחאה השחורה הכי עוצמתיים שיש על המנגינה של אלבמה התחלתי לשיר את פלסטינה בלוז. מכל העומס עוד לא הגעתי לרגע נינוח להקליט אותו, אז למה אני מספר לכם את זה? כל הדרכים מובילות לדילן. אני חושב שדרך היצירה הזאת של לקחת מהרפרטואר של מסורת מסויימת, בלוז או גנאווה זה לא משנה וליצור מהישן חדש בלי שמץ ניסיון הסתרה אלא להפך, להשאיר נתיב של פירורי רמזים מאחור זה אחד השיעורים המדהימים שבוב מלמד אותנו כבר כמה עשורים. החל מהשיר הראשון המוכר שלו, שיר לוודי גאת'רי שמבוסס על שיר של... וודי גאת'רי ועד לאלבומים המאוחרים שלו עם שיר על ג'ימי ריד שמצוטט את ... ג'ימי ריד. החודש יצא שיר נוסף שיצרתי יחד עם אלה בצמד שלנו gnaways שאני מאד אוהב ובנוי באותה הדרך, שיר מהמסורת של הגנאווה המרוקאית שכתבתי לו מילים חדשות, הרבה בהשראת המיצלולים של השפה, ניסיתי לשמור על המיצלול המקורי ולתת דרור לדימויים שונים להכנס ולצאת.איך שהוא בנוסף לכל זה כמעט וסיימתי ליצור מוזיקה להצגה חדשה של תיאטרון אלמינא בבימויו של נורמן עיסא המדהים, הצגה שאיך לא מדברת על שני בעלי באסטות, יהודי וערביה שרבים, לא מבינים אחד השניה ובסוף... עולים על סטארטאפ משותף. והמוזיקה? מספרת הכל.






6 views0 comments

Comments


bottom of page