רועי פדידה

הזיכרון המוקדם ביותר שלי ממוזיקה הוא מבית הכנסת המרוקאי ביום שישי בערב. אני זוכר גל של קול שהשמיעו כל הגברים האלה שסחף אותי כאילו הייתי רפסודה באוקיינוס.

יום אחרי זה היו התוכניות הקומיות של יום שבת בטלוויזיה והוקסמתי מהמוזיקה ומהיכולת שלה להיות קדושה וגם מצחיקה, מלכותית ועממית, מוכרת ומסתורית בכל פעם שאנחנו מאזינים.

ממוקם בפרדס חנה, מצאתי את הנקודה היצירתית שלי בפרדוקס של קדושה והומור. ביחס ישיר לקדושה הקמתי את "זעלוק", להקה שנוצרה כדי להחיות את שירת הנשים האבודה של החקתיה מהקהילה היהודית של מרוקו הספרדית. המסע הזה המשיך לאנסמבל אנדלושס שניגנתי בו גיטרה מנדולינה ובאנג'ו במשך שנתיים, בארץ ובמרוקו חקרנו יחד את מוזיקת השעבי הצפון אפריקאית ואת פיוטי המוזיקה האנדלוסית - הופענו עם הרב חיים לוק וארחנו את עמיר בניון באינדי נגב

ב2022 נסעתי למרוקו במטרה ללמוד את מסורת הגנאווה, למדתי באיסוורה אצל מעלם סידיק, מעיין נובע של המסורת את הנגינה בגימברי ואת הרפרטואר הבסיסי של הסגנון. במקביל אני מוביל יחד עם שירניה פדידה ביטון את הלהקה ווימבו סימבה - מוזיקה אפריקאית בעברית לכל המשפחה. בכובע אחר, אני משחק בהצגות ילדים ומופעים במרחב הציבורי תחת תיאטרון הכפכף - קבוצת תיאטרון עצמאית שהקמתי יחד עם רן אסולין לפני שש שנים שהחוט המקשר ביצירה המשותפת שלנו  הוא מוזיקה, ליצנות ,אינטראקציה  ואילתור תמידי עם הקהל.