אהוד אריאל, מוזיקאי וחוקר יצירה, יושב לשיחה במסגרת הפודקאסט "מדברים דילן". ברקע נראים כתבי קודש ותקליטי דילן, הממחישים את החיבור שבין הפולק האמריקאי לתרבות היהודית בת 3,500 השנים. אריאל דן בנקודות המפגש בין יצירת בוב דילן למאיר אריאל ז"ל, ומדבר על התרגום שלו לשיר "License to Kill" (רישיון להרוג) מתוך האלבום Infidels.

הנווד היהודי? שם הסרט החדש על דילן לקוח מהשיר אולי הכי מפורסם שלו, השיר שבו הכל קורה. דילן משלים את המטמורפוזה מכוכב פולק לכוכב רוק. ואיזה רוק זה, בועט עם מיצוי ההשפעות של שירת הביט, שיר שדור אחר כך יעיד שהיה אחד המבשרים של סגנון הפאנק. שיר עם כל כך הרבה רבדים מעניינים, גם בהפקה וגם בטקסט. כמו בהרבה מהשירים שלו גם אפשר לקרוא אותו כשיר על החיפוש התמידי של דילן, חיפוש הזהות, השייכות והתנועה המתמדת.  אני רוצה להציע כאן עוד זווית, שזה חיפוש יהודי מאד, וזה לא פלא ששותפיו פורצי הדר