מדברים דילן - פרק 1 עם ערן רייס

אני כל כך שמח להזמין אתכם למסע חדש שאני יודע איך אני נכנס אליו אבל באמת שלא יודע איך אצא ממנו: הפודקאסט "מדברים דילן". הרעיון לפודקאסט הזה נולד מתוך רצון עמוק להבין קצת יותר את דילן – את השפה שלו, את התרגומים שלו ואת הקשר שלו ליצירה ולזמנים המשתנים במיוחד כאן בישראל ועל הדרך גם את החיבור לשפה שלנו העברית  אהובתי. 

בפרק הראשון, זכיתי לשבת לשיחה פתוחה עם מישהו שאני מכיר ויצרתי איתו במשך 15 שנה – ערן רייס המדהים. יחד עם ערן כמתרגם , נרקם המופע המשותף שלנו, "דילן דיאלנא", ואין מישהו מתאים יותר ממנו כדי להתחיל את המסע. אז מי זה ערן? הוא סינגר-סונגרייטר שמנגן וכותב שירים מאז שהיה ילד. אבל הוא הרבה יותר מזה: כולל סוחר בפריטי אספנות ואמנות ישראלית ויהודית ומלווה תהליכים אישיים דרך עבודת דמויות פנימיות. מבחינת ערן, האלילים הגדולים שלו תמיד היו הכותבים האישיים – לאונרד כהן, פול סיימון, כמובן שלום חנוך ומאיר אריאל – אבל בכולם הוא מזהה הדים של בוב דילן.

ערן סיפר בשיחה שהחשיפה הראשונית שלו לדילן הייתה קשה. זה היה הקול המאנפף, הכמות המטורפת של המילים, ובעיקר, בתקופות של שנות ה-60 וה-70, לא היה אינטרנט כדי פשוט לתקתק את המילים ולהבין את רצף המלל באנגלית. אבל מה שהתחבר אליו (וזה משהו ששנינו הרגשנו) זו התחושה שאפילו בלי להבין כל מילה, אתה רואה את "התמונה" של השיר, מבין את הסיפור ואת האינטונציה הדבר שהכי משך את ערן לדילן זו התעוזה שלו. הוא עושה ואומר את מה שהוא רוצה, לא עסוק ב"איך זה ישמע". כמו שערן מתאר את זה,  דילן הולך בקו ישר, נאמן לזרם התודעה שלו (שיכול ללכת לכל כיוון) וזה הלך הרוח שכולנו יכולים לאמץ! ערן שיתף במחשבה יפה שנשארה איתי על מדרש השם בוב דילן -  המרחק בין ה"בוב" הפולקי הפשוט לבין ה"דילן" (כמשורר דילן תומס) של השירה הגבוהה.

דיברנו המון על אמנות התרגום, ערן התחיל לתרגם מתוך אהבה למפגש בין שפות ותרבויות, וניסה להעביר את ה "אסנס"של דילן מתוך האנגלית לתוך התרבות העברית. הוא הסביר למה לתרגם את דילן זו משימה כמעט בלתי אפשרית: בכל פעם שצריך לוותר על רובד משמעות, זה כואב. ועל הפתרונות -  כדי לפצות על האובדן, ערן מביא רובד משלו, מתוך העברית והתרבות המקומית. ובתוך הקושי יש גם רגעים של אאוריקה, פיצוחים. אחד הפיצוחים שהכי אהבתי היה הדיון על התרגום של "hard rain". התרגום הקודם של יהונתן גפן ("ילדי ,תכול העין") לא עבד לערן, בעיקר משום ש-"Blue" באנגלית הוא גם "עצוב". בנוסף, ערן חשב שתרגום ישיר מדיר אוכלוסיות והופך את הילד הגיבור לבהיר-עיניים כלומר.. אשכנזי. הפתרון שלו היה לתרגם: "בני הצעיר, חד עין ובהיר", שמדגיש את הראייה המפוכחת והבהירה של הנער שחזר מהמסע, ולא רק את צבע עיניו. ערן הדגיש שזה לא מספיק להעביר את הרעיונות המורכבים; צריך לשמר את ה"כישוף" את המוזיקליות של המיצלולים,  אם טקסט עברי מאבד את הקסם של המצלולים והחריזות הפנימיות, הוא דורש עבודה נוספת. 

אתם חייבים להאזין או לצפות בפרק המלא! זה רק הפתיח למסע הגדול. יש עוד הרבה שיחות מרתקות בדרך. אז תעקבו, תצפו, תאזינו, ובואו נדבר דילן!